עוד עדכונים
-
תיקון ט"ו באב
לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים
-
ארבעה מפתחות לשנה טובה
ארבעה מעמדי תפילה מיוחדים בחודש הרחמים והסליחות.
-
תיקון נפטרים
סדר תיקון עבור נשמות הנפטרים שתיקן המקובל האלקי הרב יהודה פתיה זיע"א
-
תיקון ערב ראש חודש אלול
מעמד אדיר של קריאת מעל 100 ספרי תהילים עם תקיעות שופרות וחצוצרות והקפות מסביב לתיבה עם שבעה כורתי ברית
-
שלום איש חמודות
קוים קצרים לדמותו הסבא קדישא כמוהר"ר שלום אהרון שמואלי זצ"ל
-
יין נהרות גן עדן
הבטחת מרן הרש"ש זיע"א: "אין חולי בעולם שאלו האותיות לא ירפאוהו אפילו לפקוד עקרות ולהסיר הקדחות כולם"
-
מטבע ברכה ושמירה
במטבע זו נרשמו שמות הקודש המסוגלים ל - פרנסה | שמירה בדרכים | ולמציאת חן.
-
חברת המתמידים שלום בנייך
לעלוי נשמתו הטהורה של הסבא קדישא ר' שלום אהרון שמואלי זיע"א
-
מוקירים תודה ומחזיקים את ישיבתו
כל התורמים יוזכרו שמותיהם בתיקון מיוחד על קברו של הצדיק
-
סטים זוהר הקדוש מהדורת כיס
בשעה טובה חזר למלאי סטים של זוהר המחולק מהדורת כיס ב 3 פורמטים.
-
הופיע: הזוהר היומי חלק 54
בשורה משמחת לרבבות הלומדים הופיע הכרך החדש ספר הזוהר הקדוש היומי המבואר חלק 54
-
תיקון לחולה על פי הבן איש חי
-
חוברת לזכרו של זקן המקובלים הסבא קדישא ר' שלום שמואלי זיע"א
-
הסכם יששכר וזבולון
-
מזל טוב ליום ההולדת
ההזדמנות שלך להקדיש יום לימוד ותפילות לזכותך ולהצלחתך ביום המסוגל יום ההולדת.
-
סט זוהר המחולק
-
סט הזוהר המחולק עם פירוש לשון הקודש
-
פדיון נפש לחיילי ישראל
-
התרת קללות
-
אמירת קדיש לעילוי הנשמה
-
הקדשות בספר הזוהר היומי
מבואר בפרושו של מו"ר המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א ומופץ חינם בחמשת אלפים עותקים לזיכוי הרבים.
-
סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵעָה
-
הקדשת יום לימוד בישיבת המקובלים
לימוד בפרד"ס התורה, קדישים, ברכות, תפילות בכוונות הרש"ש ,שיעורי תורה, סעודה ,כלל פעילות החסד בישיבה.
-
בשעת רצון עניתיך: הזכות להיות שותף בלימוד ליל שישי בשעת חצות
-
גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה
פרשת קרח - חס"ה לשבת
מדוע העונש של קרח ועדתו היה מיתה משונה ולא מיתה כדרך העולם? כיצד השקיט החפץ חיים את המחלוקת הגדולה שהייתה בקהילתו? והאם מותר להסתפר אצל ספר גוי? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת קרח
יום שישי א' תמוז תשפ"ה | 27.06.2025 | 9:35
חידוש
"ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה..." (טז, ל)
הנה, ענשם של קרח ועדתו היה ב'בריאה חדשה' - שפצתה האדמה את פיה ונבלעו בה 'חיים שאולה' - עונש שלפניו לא היה כמוהו ולאחריו לא יהיה כן. וצריך להבין, הרי אין הקב"ה עושה נסים שלא לצורך, ומדוע שידד הקב"ה מערכות בריאת שמים וארץ ולא המיתם בשאר מיתות בדרך העולם?
אלא ביאורו, שלא רצה הקב"ה להמיתם בכל מיתה אחרת, כי 'גזירה על המת שישתכח מן הלב' (ברכות נח:), וכאן רצה הקב"ה שאלו לא ישתכחו לעולם מלבם של בני ישראל, כדי שיזכרו היטב בגנות וחומר מחלוקת, על כן הורידם חיים לתוככי עמקי האדמה, שאז לא ישתכחו מן הלב כשאר מתים, אלא לנצח נצחים יכירו וידעו כל באי עולם מה עלה בגורל בעלי מחלוקת.
"וַיִּקַּח קֹרַח..." (טז, א)
תמה הגה"ק בעל החתם סופר זי"ע, כיצד זה בני לוי קראו לבנם בשם 'קרח', שהוא שמו של אחד מאלופי עשו כנזכר בתורה (בראשית לו. טז), והרי מובא בגמרא (יומא לה ע"ב) שלא יקרא אדם לבנו בשם איש רשע?
ואמר החתם סופר כי אולי זה באמת באה התורה להשמיענו, בהדגישה את ייחוסו של קרח אל לוי, לומר לך, שאף על פי שחוט המשולש (קרח שהיה בן 'יצהר' בן 'קהת' בן 'לוי'), מכל מקום נותק במהרה, וכל זאת על שום שקראוהו בשם רשע ושמו הרע השפיע וגרם לו להגיע למצב הזה...
ועל פי זה מסביר החתם סופר זי"ע דזו כוונת הכתוב: ויקח קרח - שם זה הוא שגרם לו ללקות, כי כל מה שיכול היה להתעלות ולהתקדש על ידי אבותיו הקדושים - יצהר קהת, ולוי, הפסיד הכל, כי שמא קא גרים ליה...
וצריך האדם להיזהר בעת שקורא שם לילדיו, לא להימשך אחרי שמות יפים ונוצצים... אלא לקוראם בשם צדיקים.
סיפור
"וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ" (יז, ה)
פעם פרצה מחלוקת בעיר מגורי ה"חפץ חיים" זצ"ל בענין החברא קדישא שנחלקה לשנים, הדבר הביא לידי מריבות וצעקות אף בבית המדרש. מאמצי ה'חפץ חיים' להשקיט את המריבה עלו בתוהו, הוא עלה אז על הבמה ופנה לקהל בדברים אלה:
אנו חיים כלנו היום, מתהלכים עלי אדמות, אבל סוף סוף ילך הדור הזה לעולמו, כי "מי גבר יחיה ולא יראה מות" (תהלים פט, מט), וכדברי משה רבנו עליו השלום (במדבר טז, כט): "וּפְקְדַּת כל האדם" - והאדם הלא יבא לעולם העליון כאמור בקהלת (יב, ז): "והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה", ושם עתיד הוא לתן דין וחשבון על הנעשה כאן בעולם השפל, והחשבון על המעשים ואף על המחשבות הוא כל כך חמור, עד שאין לתארו במלים פשוטות, וכדאיתא שם (פסוק יד): "כי את כל מעשה, האלהים יבא במשפט על כל נעלם", ובברייתא פסחים (נד ע"ב) ששה דברים מכוסים מבני אדם – וקא חשיב שם עומק הדין, ולא לחנם בכה רבי יוחנן בן זכאי לפני פטירתו (ברכות כח ע"ב) באמרו, איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי וכו'. כן ידוע מאמרם זכרונם לברכה (חגיגה ד ע"ב) על שמואל הנביא, שלקח את משה רבנו עליו השלום לעֶד מתוך פחד ואימת הדין.
כשהאדם בא לדין, מראים לו את כל מאורעות חייו בדקדוק גדול, באיזה מקום ובאיזה זמן, וזה טבעי מאוד שהוא מתחיל לחפש כל מיני תירוצים, אמתלאות והצטדקויות, ועושה כל המאמצים בכדי לזכות בהקלה כל שהיא ולהנצל מחומר הדין.
אחרי דברי הקדמה הנזכרים לעיל, החל רבנו למנות את מספר העונות שנעשו בעיר מיום שפרצה המחלוקת, כמה לאוין רמסו ממש ברגלים, כמה בזיון הקדש וחלול שם שמים, חס וחלילה, שנגרם - וזה ברור שתצטרכו להשיב על הכל ביום הדין הגדול...
ויתכן - המשיך רבנו - שבעת צרה, תרצו להתגולל עלי ותאמרו, היה אצלנו למדן אחד, ואלו הוכיח לנו היינו בודאי נזהרים מלעשותן - לכן אני אומר לכם בגלוי על יד ארון הקדש, כי סרתם מן הדרך, עברתם עבירות חמורות, וביניהן חלול ה', שאין התשובה מועלת עליו. ואם דברי אלה לא יועילו להפסיק את המחלוקת, הריני מודיע לכם, כי שמה לא אזדקק לכם כלל, ואני את נפשי הצלתי...
דברי ה'חפץ חיים' זצ"ל שנאמרו בתמימות מופלאה, חדרו ללבם של הצדדים היריבים, והשלום בעיר לא אחר לבא.
הלכה
להסתפר לכבוד שבת קודש
א. מצוה לגלח שער ראשו לכבוד שבת קודש קודם חצות היום כי בערב שבת מתבערים הקליפות והדינים, והשיער רומז לדינים והגבורות ויש לגלחן לכבוד השבת. והטוב ביותר לגלח שער ראשו בתער אך יזהר מאד על מקום הפאות.
ב. יגלח ראשו על ידי ספר ישראל דוקא ולא יגלח על ידי גוי, דלא לאתערבא צולמא דידיה בצולמא דגוי.
ג. נוהגים שלא לספר שערות הראש בראש חודש אף כשחל בער"ש, מפני חשש סכנה, שכן הזהיר רבנו יהודה החסיד.
ד. יש מדקדקים שלא לספר שערות הראש בלילה.
ה. כשהוא מסתפר יכוין לקיים מצות לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך, וביומו תתן שכרו ועוד.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!